.על בני אדם ודינוזאורים

August 23, 2009 at 11:49 am (מאמרים, תרגומים)

עברו הרבה שנים מאז הפסקתי להיות חסידה של תומס פרידמן ומאמריו (עברו גם הרבה שנים מאז הפסקתי לקרוא את הניו-יורק טיימס באופן כללי, חוץ מביקורות הקולנוע שלהם). פרידמן הוא אדם אינטליגנטי ואף מוכשר בכתיבה, אך מחשבתו אינה מעמיקה מספיק, ולעיתים הוא אף גובל בעצלות אינטלקטואלית. עם זאת, לעיתים קרובות הבחנותיו נכונות (אם כי לא ממש מקוריות), וסגנון הכתיבה שלו כן מקורי, חביב וקולח. חשבתי שיהיה משעשע לתרגם מאמר משלו, במיוחד כשזה דן בישראל בנימה כה אופטימית – נעזוב עכשיו את השאלה האם אופטימיות זו מצדקת. נעזוב גם את דעתי על באפט. נעזוב גם את מה ש”קרה” לשקל מאז נכתב המאמר (הוא פורסם לפני כשנה).

על בני אדם ודינוזאורים

תומס ל. פרידמן
פורסם ב-8 ליוני 2008.

פרק תעשיה תפן, ישראל.

שאלה: מה משותף בין משקיע אמריקאי בכיר וורן באפט והנשיא הארסי של איראן מחמוד אחמדינג’ד? תשובה: שניהם הימרו על עתידה של ישראל.

אחמדינג’ד הכריז ביום ב’ שישראל “הגיעה לשלב האחרון בקיומה, ובקרוב תמחק מן הבמה הגאוגרפית”.

במקרה, שמעתי את הצהרתו של המנהיג האיראני בדיוק כשעזבתי את המשרדים של ישקר, החברה הישראלית המפורסמת לייצור כלים מדויקים, המבוססת בגליל המערבי, קרוב לגבול לבנון. ישקר ידועה בזכות דברים רבים, בעיקר בגלל היותה החברה הראשונה שבאפט רכש מעבר לים עבור חברת האחזקות שלו, ברקשייר התוויי.

באפט שילם 4 מיליארד דולר עבור 80 אחוז מישקר, והעסקה נסגרה במקרה מספר ימים לפני שחזבאללה, חלק מפתח בחברת האחזקות האיראנית, התקיפה את ישראל ביולי 2006, ובכך גרמה למלחמה שארכה חודש. שאלתי את מנכ”ל ישקר, איתן וורטהיימר, מה היתה תגובתו של באפט כאשר שמע שהוא כרגע שילם 4 מיליארד דולר עבור חברה ישראלית, ואחרי כמה ימים רקטות של חזבאללה נוחתות ליד מגרש החניה שלה. באפט פשוט ביטל את העניין בהינף יד, נזכר וורטהיימר: “הוא אמר, ‘אני לא מתעניין ברבעון הבא, אני מתעניין ב-20 השנים הבאות’” וורטהיימר שילם עבור בטחון זה בכך שאמר למחצית מעובדיו להישאר בבית בזמן המלחמה, והשתמש במחצית השנייה כדי לא להפסיד אף יום עבודה אחד, ולהשיג שיא ברמת הייצור באותו חודש. זה עוזר שרבים מ”עובדיך” הם רובוטים שמתנועעים בבניינים, תוך שהם מצפצפים לבני האנוש לסור מדרכם.

אז על מי הייתם שמים את כספכם? באפט או אחמדינג’ד? אני הייתי מהמר על ירידה בערכו של אחמדינג’ד, ועל עליה בזה של באפט.

מדוע? מבחוץ ישראל נראית כאילו היא נתונה בסערה, בעיקר בגלל שנראה כאילו כל המנהיגות הפוליטית שלה נמצאת תחת חקירה. אבל ישראל היא מדינה עם שלטון חלש, ועם חברה אזרחית חזקה. הכלכלה מתפרצת מן התחתית כלפי מעלה. המטבע הישראלי, השקל, הוסיף לערכו כמעט 30 אחוזים כנגד הדולר מתחילת 2007.

הסיבה? ישראל היא ארץ ש”מחווטת” להתחרות בעולם שטוח. יש לה אוכלוסיה שמוצאה מ-100 ארצות שונות, המדברת 100 שפות שונות, עם תרבות עסקים שמאד מעודדת דמיון אישי והסתגלות, ושבה מרידה במוסכמות היא נורמה. בזמן שישנתם, ישראל עברה מתפוזים לתוכנה, או כמו שאומרים כאן, מג’אפה לג’אווה. ביום שבו ביקרתי במתחם ישקר, אחד מן האולמות שם היה מלא בתעשיינים מן הרפובליקה הצ’כית, שקיבלו הרצאה – בצ’כית – ממומחים של ישקר. הצ’כים באו כל הדרך לאזור של גבול ישראל-לבנון כדי ללמוד על החידושים האחרונים בייצור כלים מדויקים. וורטהיימר מפורסם בשמירת הקשר שלו עם לקוחותיו ובהתעדכנותו המתמדת בטכנולוגיות החדישות. “אם אתה ישן על הרצפה,” הוא אוהב לומר, “אתה אף פעם לא צריך לדאוג שתיפול מהמיטה”.

זוהי הרעבתנות שמסבירה מדוע, ברבעון הראשון של 2008, ארבעת המשקים המובילים במשיכת השקעות הון בחברות הזנק, אחרי ארה”ב, היו: אירופה עם 1.53 מיליארד דולר, סין עם 719 מיליון, ישראל עם 572 מיליון, והודו עם 99 מיליון, לפי נתונים של דאו ג’ונס וונצ’ר סורס. ישראל, עם 7 מיליון תושבים, משכה כמעט אותו סכום השקעות כמו סין, עם 1.3 מיליארד תושבים.

בועז גולני, שעומד בראש מחלקת הנדסה בטכניון, אמר לי: “בשמונת החודשים האחרונים ביקרו אצלנו משלחות מ-איי.בי.אם., ג’נראל מוטורס, פרוקטר אנד גאמבל ו-וול-מארט. כולם רוצים לפתח מרכזי מחקר ופיתוח בישראל.”

אחמדינג’ד מתיימר לא לייחס חשיבות לדברים כאלו. הוא נולד – ננסח זאת במונחי בייסבול אמריקאי – בבסיס שלישי, וחושב שהוא הגיע לשם בזכות היותו חובט מוצלח. בגלל שמחירי הנפט עלו כמעט ל-140 דולר לחבית, הוא מרגיש מספיק רגוע כדי לנבא את העלמותה של ישראל, בעוד איראן מקיימת מדינת רווחה – עם אבטלה שעולה על 10 אחוז.

איראן לא המציאה דבר בעל ערך מאז המהפיכה האיסלאמית, וחבל. מבחינה היסטורית, האיראנים היו אנשים דינמיים ויצירתיים – צריך רק לראות את עושר התרבות הפרסית כדי להווכח. אבל השלטון האיסלאמי לא סומך על אזרחיו, ולא מעצים אותם כפרטים.

כמובן, נפט יכול לקנות את כל התוכנות והטכנולוגיות הגרעיניות שאתה רוצה, או לא מסוגל לפתח בעצמך. הטיעון כאן הוא לא שאנחנו לא צריכים לדאוג לגבי איראן. אבל לאחמדינג’ד אכן יש סיבה לדאוג.

הכח הכלכלי והצבאי של איראן היום תלוי ברובו בשאיבת נפט מן האדמה. הכח הכלכלי והצבאי של ישראל לגמרי תלוי בשימוש באינטליגנציה של אנשיה. הכח הכלכלי של ישראל הוא מתחדש באופן בלתי מוגבל, זה של איראן הוא משאב מדלדל, המבוסס על דלק מאובן שעשוי מדינוזאורים מתים.

אז מי יהיה כאן בעוד 20 שנה? אני עם באפט: אני מהמר על אומה שמהמרת על אנשיה – לא על אומה שמהמרת על דינוזאורים מתים.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: