.סמוך

October 6, 2008 at 1:26 pm (דעות)

אני לא יודעת איך אתם, אבל אני לא מאמינה לאף מילה מפי אלו שמרגיעים אותנו לגבי מצב המערכת הפיננסית בארץ. אני פשוט לא חושבת שיש מישהו שיודע באמת איפה, כמה ולמה הבנקים שלנו מושקעים, חוץ מהבנקים עצמם (אם בכלל). האופטימיות היחידה שיש לי היא העובדה שלא עקבתי אחרי שערי הריבית בארץ בשנים האחרונות. אם, בשונה מארה”ב, המדיניות המוניטרית כאן היתה שקולה ואחראית, אזי גם אם יהיה משבר, היקפו יהיה קטן יחסית (כי לא היה מספיק כסף זול כדי לנפח אותו לממדים מסוכנים, כמו שקרה בעולם הגדול). אם הפוליטיקאים יתגברו על יצרם הטבעי וישבו בשקט, נעבור את זה בשלום יחיסי.

8 Comments

  1. עומר said,

    אליסה-
    אסור לסמוך על המערכת הפיננסית כאן. בינתיים ידוע על חשיפה כוללת של הבנקים בישראל לשוק האמריקני בשיעור של כמליארד דולר. לי יש תחושה שמדובר בהרבה יותר; המזל שלנו אינו בהכרח שער הריבית שלנו אלא העובדה שהיה מי שדאג בשנים האחרונות (בתפקיד מאוד כפוי טובה) לכך שהגרעון לא יהיה גדול מדי. אני אכן מקווה שבניגוד לכותרות הזועקות מהעיתונים בסגנון “איפה המערכת הכלכלית”, יימשך השקט מכיוון בנק ישראל (לא בדיוק; יש פעולה אחת שצריך שהבנק ינקוט – שיפסיקו לקנות דולרים…). אם זה יקרה אולי יש סיכוי למשבר קצר יותר מכפי שמסתמן. הסיכויים יגדלו אם יקטינו את הוצאות הממשלה.
    תמיד במצב הזה הנזק הגדול ביותר נגרם למי שחייב כסף לכולם. בגלל זה מצבן של רבות ממדינות אסיה, גם אם לא יהיה טוב בזמן הקרוב, לא יהיה נורא כל כך, משום שהאסייתים הם יצרנים (בניגוד לאמריקאים שב-30 שנים האחרונות בעיקר ייצרו חוב ומנטליות של “אכול ושתה ושפו צ’אנג ומוהינדר ישלמו…). בשל כך כדאי לעקוב מקרוב אחרי חברות אסייתיות בעלות נתונים פיננסיים טובים (נתוני חברה, לא מניה) וחלוקת דיבידנד טובה להשקעה מנייתית (ואג”ח) בעת המשבר וכן כדאי מאוד לקנות זהב (הן פיסי, הן במניות של חברות לאחזקת זהב כגון CEF והן באינדקסים של מניות חברות כרייה) שכן בתוך פרק זמן לא ארוך מדד הזהב:דאו יתקרב לסדר גודל של 1:1 (כעת הוא ב-11:1 בערך…).
    בהצלחה!

  2. Alisa אליסה said,

    עומר, רציתי להתייחס ספציפית לנזילות של הבנקים, כאשר אני מתייחסת למיתון העתיד לבוא כמובן מאליו. כמובן ששני הנושאים קשורים קשר הדוק, אבל הם לא היינו הך, ובטווח הקצר בעיית הנזילות (אם תיווצר) תהיה החריפה והמידית מביניהן.

    אני לא הייתי שמה את מבטחי בזהב, כי היום יש לממשלות מונופול דה-פקטו גם עליו. לא שיש לי פתרונות חלופיים, כמובן:-)

  3. עומר said,

    אליסה-
    לממשלות יש יכולת להשפיע על מחירי הזהב אך אין להן מונופול דה-פקטו על הזהב; העובדה היא שהזהב בעליה כבר משנת 2002, ושום דבר שהממשלות עשו לא עזר שם, וככל שהמשבר יתמשך, האינפלציה תעלה ואנשים יאבדו את אמונם במערכת הכסף הנוכחית כך יטה היחס המחירים דאו:זהב לכיוון 1:1. הדבר גם ייצור לחץ לאיתור מרבצים נוספים. בעניין הפתרונות החלפויים – לדעתי כדאי להתעמק במאפייני המשבר של 1873 – יש שם הרבה רמזים…

  4. Alisa אליסה said,

    כן, המאמר ההוא אצלי על הכוונת. לגבי זהב: האם לא נכון שרובו המכריע נמצא היום בידי ממשלות?

  5. עומר said,

    אליסה-
    שאלה טובה (אני אבדוק!). אולם אם הדבר נכון הרי שעליית המחירים תהייה דראסטית יותר…

  6. Alisa אליסה said,

    לכאורה כן. יש לי כאב ראש נורא כרגע, כך שאני לא מצליחה להיזכר בטיעון שקראתי, שאומר שגם ההפך יכול לקרות:-|

  7. אבי said,

    כל שצריך לעשות כדי לגלות מה קורה בבנקים זה להטיס את ריבית הפריים למעלה. כל שנותר לראות זה למי מהבנקים יש כסף לקנות שקלים, ומי – חסר נזילות לחלוטין.

  8. Alisa אליסה said,

    אבי, אני לא יודעת מהן דרישות הרזרבה בארץ, אבל אם אתה עושה את זה בארה”ב גם בימים כתיקונם, אתה ממוטט את המערכת, בגלל שיטת הרזרבה החלקית.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: